איך לשתות יין
אין דרך נכונה או דרך לא נכונה לטעום יין. זה פשוט – האם אוהבים את מה ששותים או שלא אוהבים את מה ששותים? עם זאת, יש דרך פורמלית לטעום יין החושף יותר על היין בכוס שלך, עוד לפני שמתחילים לשתות. אצלנו בסיפיל, אנו מבינים ששיטות הטעימה השונות יכולות להיות מאיימות, ולכן אנו הולכים לפרק אותה עבורך, ולהשאיר אותך בהרגשה נינוחה ובטוחה המבטיחה את ההנאה המירבית מהיין שבחרת לשתות.
בחירת היין
ישנם כל כך הרבה סוגי יינות שלא תמיד יודעים מה לבחור. להלן כמה סוגי יינות:
היותר מוכרים כגון:
בורדו, בורגונדי, קברנה סוביניון, שרדונה, קיאנטי, מרלו, פינו גריגיו / גריס, ריוחה, פינו נואר, ריזלינג, יין ורדים, סוביניון בלאן, ספארקלינג, סירה, שירז, זינפנדל,
אז איך בוחרים? מנסים ולומדים! אבל הכי חשוב לזכור 4 שלבים בסיסיים:
להסתכל, לערבל , להריח וללגום.
להסתכל:
ראשית התבוננו בגוון הצהוב. האם הצהוב בהיר מאוד, מתקרב לצלול, או שמא הצהוב עמוק ומלא כמעט מתקרב לצבע קש? יינות לבנים בהירים שניתן לראות דרכם היו במגע מינימלי עם קליפת הענבים והם בדרך כלל פריכים ומרעננים, כמו לימונדה ביום קיץ חם.
ביין האדום כמו בלבן. יש להתחיל בבחינת גוון היין האדום שבכוס, אם היין אדום בהיר או אפילו מתקרב לורוד, עליו להיות עדין. זה אפילו יכול לתת הרגשה של "טרי" וזה בגלל שהאדום של היין בהיר יותר, כך פחות סביר שהוא התיישן פעם בעץ אלון, ואלון הוא זה שעוזר לעגל ולהטפיל את היין.
ככל שגוון הופך כהה יותר, כשהוא מתקרב לצבעי הכתום והסגול, האדום יהפוך להיות הרבה יותר נועז ועשיר. סוגים אלה של יין אדום הם אלו שאתה חושב עליהם כשאתה חושב על יין אדום וארוחת סטייק, וככל שהצבע כהה ועמוק יותר, כך הם בילו זמן רב יותר בחבית עץ אלון.
לערבל
לא משנה איך אתה מערבל את היין, הטכניקה מסיימת את השלב הבא החשוב בתהליך הטעימות: לחמצן את היין. חמצן הוא חבר וגם אויב של יין. בהתחלה, החמצן נהדר ליין מכיוון שברגע שיין נתקל בחמצן הוא מתחיל להתפרק,
"נפתח". עם פתיחת היין הוא נותן את הניחוחות שלו ומתרכך, וזה טוב. אבל אם תיתן ליין לשבת בכוס חשופה לחמצן זמן רב מדי, החמצן יחמצן את היין במלואו, יהרוס אותו וישאיר אותו עם טעם לא נעים שיכול להיות שטוח ואפילו מר.
להריח
כדי להריח את היין, הכניסו את האף לתוך הכוס ועצמו את העיניים – בטוח שההרגשה קצת טיפשית אבל זה עושה את זה, תשומת הלב לריחות רבים יותר בדרך זו ואז נשימה עמוקה. כשאתם מריחים את היין, חשבו איזה ריחות אתם קולטים, וקחו בחשבון שאין תשובות שגויות! אם זה יין לבן, אולי אתה תריחו בננות, זץ לימון, אננס או אפילו ריח חוף הים. אם זה יין אדום, תוכלו להריח שזיפים מיובשים, דובדבנים, תותים, פלפלים, שזיפים או טבק. בשני המצבים, אפשר לומר שאתם סתם מריחים ענבים, וזה גם בסדר לחלוטין. המוח יכול לקלוט רק ניחוחות שנמצאים בזיכרון, כלומר ניחוחות מן העבר או ריח לעיתים קרובות. זו הסיבה שעשרה אנשים יכולים לשבת סביב שולחן ולהריח את אותו יין ולהגיד שהם מריחים עשרה דברים שונים!
כעת, לאחר שהענקנו למוח חומר להכנת בלוטות הטעם שלנו, צריך לקבוע אם אנו קולטים ניחוחות שיכולים לאותת שמשהו עלול להיות לא בסדר עם היין, כמו למשל יין פקוק. יין פקוק לא נעים לשתייה, כך שאם אתה מריח כל דבר שמזכיר עיתון רטוב, מרתף טחוב מעופש, סמרטוטים ישנים ורטובים או כלב רטוב, יש סיכוי שהיין מקולקל. אם אינכם בטוחים, אל תהססו לשאול את אלו ששותים גם אם הם קולטים ניחוחות דומים, ולעולם אל תפחד לשאול את מגיש היין מה הוא חושב, כי אם הבקבוק פקוק, עליהם להחליף אותו.
ללגום
קחו לגימה ותנו ליין לשבת בפה לרגע. אנשים מסוימים אוהבים לשטוף את היין בפה ולגרגר. המטרה שהיין ייגע בכל בלוטות הטעם, אבל זה לא הכרחי. הרעיון המרכזי הוא לתת ליין להתעכב בפה כך שתקדישו רגע לחשוב עליו. מה הטעם של זה? האם אתם טועמים את אחד הריחות שקלטתם? האם היין מייבש את הפה שלך (אם זה קורה, זה אומר שהיין חזק בטאנינים)? ואז לבלוע.
בטעימה עם אחרים, דברו על היין. כולם טועמים אחרת ואין תשובות נכונות או לא נכונות, אז אל תיבהלו אם מישהו קלט משהו ששונה ממך. רק לשבת, להירגע ולשתות עוד.