כמה פעמים יצא לכם לשמוע את האמרה: "אתה רק זקן כמו שאתה מרגיש."או "הגיל הוא רק מספר". וכשמדובר בוויסקי, הדעות חלוקות לכאן ולכאן.
בהקשר לוויסקי, נקודת המבט שלכם על גיל הבקבוק היא כנראה פונקציה של מתי התחלתם לשתות ולהתאהב בעולם הויסקי. אם נכנסתם לעולם הוויסקי לפני יותר מ -30 שנה, אז הצהרת הגיל של ויסקי לא הייתה עניין גדול עבורכם. בזמנו, הרוב המכריע של הוויסקי שהיה זמין ונצרך היה בלנדים ללא הצהרות גיל, ולמעטים הנאורים שגילו והעדיפו סינגל מאלטים, מספר המזקקות הזמין שהציג את הוויסקים שלהם עם הצהרות גיל היו צנועות, בדרך כלל בין 8 ל -12 שנים.
אם התוודעתם לוויסקי לפני כ -20 שנה, אז הרווחתם משלל “לוך הויסקי – whisky loch”. ייצור יתר בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים שלא נבלם באמצע שנות השמונים כאשר התעשייה כמעט קרסה – מה שהוביל לסגירת כמעט 30 מזקקות בין השנים 1983 ל -1987. עם עודף מלאי ושוק מצומצם מאוד.והמון מזקקות שנשארו עם המון חביות שלהם שההתרסקות לא השפיעה עליהם ונותרו לבד ל”הזדקן” במחסנים של אותן מזקקות. בסוף שנות התשעים ותחילת שנות ה -2000, היה היצע יתר או "לוך" אמיתי של וויסקי מיושן ובמחיר סביר, והתפיסה של העולם לגבי וויסקי ישן הייתה אולי מוטה באופן לא הוגן – הוא היה שופע ומחירו בהתאם. מזקקות ומותגים הוציאו ויסקי 21, 25, 30, ו 40, והכל במחירים שאנחנו מנענעים את הראש היום: מהדורות וינטג נמכרו ללא הבדל עצום או שונה בין הביטויים הצעירים והוותיקים ביותר.
אם הגעתם לוויסקי לאחרונה, נניח בשנה-תשע השנים האחרונות, בטח נתקלתם במצב שונה מאוד. קטגוריית הסינגל מאלט התפוצצה; לוך הוויסקי התייבש לפני שנים; עלות חביות השרי הרקיעה לשחקים; והשוק השתנה לחלוטין – מכירות באינטרנט, מכירות פומביות, שוק משני, אספנים ומתווכים שהובילו למצב ולמותגים שהבינו שיש שוק לשחרור פרימיום ושניתן לתמחר בקבוקים בעלי גיל גבוה בעשרות אלפי דולרים. בקצרה, שני דברים קרו:
(2) היינו עדים לעלייתו של וויסקי NAS. מסיבות של היצע וביקוש, לממירים האחרונים לוויסקי יש גם מבט מוטעה ולא הוגן על הוויסקי הישן, אך ההסתה הנפשית שלהם מבוססת הפוך ומונעים לזו של חובבי הויסקי שנהנו מעולם הוויסקי 20 שנה קודם לכן.
הגיל הוא רק מספר – השוואה בין מהדורות .
בעולם הוויסקי והשוק של ימינו, יש כיום האדרה לא הוגנת ומעט לא מוצדקת של הוויסקי הישן. ויסקי מצפון לגיל 30 מוחזקים כמשואות נכבדים; נחשבים כהישגים שלא ניתן לגעת בהם ובזיקוק שצריך להעריץ ולא לשתות. צרכנים רבים, למרבה הצער, עדיין משווים מחיר לאיכות, והמחיר הגבוה שמצוי בוויסקי ישן יותר הוביל לאמונה מוטעית כי "ישן יותר טוב". יש שותים שמתרחקים משחרור ה- NO AGE STATEMENT- NAS, ולא טורחים לבדוק אלא אם כן הוויסקי שלהם מצהיר על גיל 10-15 שנים! אבל ויסקי ישן יותר מגיע כעת עם תווי מחיר שמונעים חלק גדול מהציבור לשתיית הוויסקי.
הדבר העצוב כאן הוא שאנשים כאלה גוזלים מעצמם חוויות ויסקי מהממים. וכדי להבין זאת עוד, עלינו רק להחזיר את הזמן לאחור …
הגיל הוא רק מספר – מבחר של וויסקי בן 8
רק מבחר קטן של וויסקי 8yo משנות השבעים והשמונים.
העובדה היא שלפני 30 שנה היינו שותים ויסקי צעיר (ים). הוויסקי הנמכר ביותר בעולם, "הספיישל רזרב – SPECIAL RESERVE" של גלנפידיך היה מבוקבק במשך שנים רבות בגיל 8 שנים. שמונה שנים היו ככל הנראה מספר משמעותי בשנות ה -70 וה -80, עם הרבה סינגל מאלטים אחרים שבוקבקו כ- 8 שנים. מהדורות 10-12 שנים נחשבו "מיושנות במיוחד"! אף אחד לא התלונן באותה תקופה, אבל אי שם בדרך, איבדנו את העובדה שוויסקי בן פחות מ -10 עדיין יכול להיות חוויה טעימה ונפלאה.
חשוב מכך, הרבה השתנה ונלמד על ייצור ויסקי והתבגרות בעשר השנים האחרונות, עד כדי כך שוויסקי צעיר יותר יכול "לטעום ישן יותר" ממה שהורגלנו באופן מסורתי.