ישנה שמועה בשנים האחרונות שהרום עומד לפרוץ לתודעה העולמית כמו המפץ הגדול. יותר מכך אפילו ישנו חשש ששותיי הוויסקי יגלו את הנאות הרום למיני סוגיו האלטרנטיבים (כאשר הם מתיישנים כראוי, כמובן). כאשר מותגי רום זוכים סוף סוף להכרה תודעתית המגיעה להם – עדיין לא רואים את קהילת חובבי הויסקי רצים לפרסם סלפיפס באינסטגרם לאחר שהשיגו בקבוק רום יחודי כזה או אחר. ובכן, זה עוד לא קרה, וזה יכול להיות דבר טוב.
אמנם ישנם כמה וכמה ביטויים יקרים באמת, בשווה לבורבון או לסקוטש הנחשק ביותר, עדיין תוכלו להשיג בקבוק רום איכותי המיושן במשך יותר מעשרים שנה בסכום סביר לכל כיס, וזו בהחלט מציאה לא רעה. כמובן שיש לציין כי הגיל אינו בהכרח שווה לאיכות, אך רום שהבשיל בקפידה מביא שכבות של טעם ומורכבות שיכולים להתחרות (כמעט) בכל ויסקי.
אחת הבעיות העומדות בפני תעשיית הרום לאורך השנים היא המוניטין שלו כמשקה אלכוהולי לא מפוקח, ויותר מזה, יש לכך סיבות טובות: מותגים שמים לפעמים מספרים חסרי משמעות על בקבוקים, מה שמוביל אותנו, קהל השותים, לטעות בהם כהצהרות גיל וסוכר או תוספים אחרים משמשים לפעמים כדי להוסיף צבע או טעם ללא כל הודעה מוקדמת. אין שום דבר שגוי בנקודה האחרונה; קצת רום עם תוספת סוכר הוא למעשה די טוב. וזה לא שהרום אינו מוסדר לחלוטין. נהפוך הוא, ישנם כללים ספציפיים ביחס לייצור, אך הם משתנים ממדינה למדינה, ויוצרים בלבול גדול אצל כל מי שמנסה להבין מה בדיוק נמצא בתוך הבקבוק, שהוציא את מיטב כספו לרכוש בקבוק רום איכותי.
קנת מקקוי מ"בית הרום "בניו יורק מסכם את הדברים בפשטות:" אני חושב שצריך להיות לנו מושג כיצד רום נוצר, ואם הוא עשוי עם מרכיבים איכותיים. לא רק תוספים, צבע, וסוכר, סוכר, סוכר".
בשורה התחתונה יש רום לכולם, וסביר להניח שמזקקת רום שתציג שקיפות מלאה הקשורה בתהליך שלה תפרוץ דרך יותר מאחרות שעדיין מבלבלות. ולכן, אם אתם מחפשים משהו עם אפס תוספים, אולי תמצאו. ואולי אתם מעדיפים לשתות משהו מתוק יותר או אפילו קוקטייל מבוסס רום שיצנן אתכם בימי הקיץ החמים